החלטה בתיק ת"א 5749-07-11

לפני בקשה למתן צו לגילוי מסמכים ולמתן צו להוסיף וליתן מענה על שאלון.

1.            התביעה שלפני הוגשה בסכום של 2,000,000 ש"ח. התובעת/ המשיבה, עמותה המשמשת כבית כנסת וכישיבה תורנית הממוקמת בשכונת התקווה בתל אביב - טענה בכתב התביעה כי הנתבע/ המבקש מעל בכספיה במהלך פעילותו בעמותה, לרבות בדרך של זיוף חתימת מנהל הישיבה על שיקים של העמותה, לקיחת תרומות שהתקבלו עבור העמותה ולקיחת תמלוגים ממכירת מוצרי העמותה.

2.            הגנת הנתבע היא הכחשה וטענה כי פעילותו בישיבה התמצתה במתן שיעורים כשעתיים בכל יום וכי האחראי לנטילת כספי העמותה לכיסו הינו יו"ר העמותה, מר יחזקאל פלתיאל - ולא הנתבע. לטענת האחרון, הישיבה גם הוציאה כספים רבים לגורמים שונים, בין היתר בשל בניית בית הכנסת - באמצעות מר יחזקאל. עוד טען המבקש כי מעולם לא היה מורשה חתימה בחשבון הישיבה בבנק. המבקש טען גם כי כספים הוצאו ונכנסו דרך יחזקאל ללא כל רישום ותיעוד (כך למשל לגבי ארוחות, שכר חזנים וקוראים בתורה, שכר של פעילים בעמותה ועוד). בד בבד נטען בכתב הגנתו כי " בכל הנוגע להנפקת אישורים על קבלת תרומות, כל פעיל בעמותה, לרבות הנתבע, החזיק בידו פנקס קבלות על קבלת תרומה בשם העמותה. במסגרת זו נתקבלו אצל הנתבע כספי תרומות הללו הועברו לידי מזכיר הישיבה ובד"כ לידי יחזקאל...אשר להנצחת תורמים, הדבר היה חלק מפעילותם של הפעילים ומכאן גם של הנתבע לגיוס תרומות..."(ס' 26 לכתב ההגנה).

3.            לטענת המבקש המסמכים שנדרשו הינם הכרחיים לביסוס הגנתו ויש בגילויים בכדי לקיים דיון הוגן.

4.            המסמכים שגילויים התבקש הינם כדלקמן:

א. פנקסי קבלות שהנפיקה העמותה בתקופה הרלוונטית.

ב. הנהלת החשבונות של העמותה בתקופה הרלוונטית.

ג. דו"חות כספיים מבוקרים לתקופה הרלוונטית.

ד. דפי בנקים לתקופה הרלוונטית.

עוד ביקש המבקש כי בית המשפט יורה למשיבה להוסיף ולהשיב על שאלות שמספרן 10, 14, 16, 18, 22, 23, 44, 55, 81, 89.

5.            לטענת המשיבה, הדרישות אינן רלוונטיות שכן המבקש טוען בכתב הגנתו (ס' 26) כי העביר הכספים ישירות לרב פלטיאל ולכן אין כל רלוונטיות לתשלומים שנעשו לבעלי מקצוע כלשהם. יתר על כן, המבקש טען (ס' 18 לכתב ההגנה) כי כלל לא היה מעורב בניהול הכספים, וגם מסיבה זו דרישותיו אינן רלוונטיות.

עוד טענה המשיבה כי כבר הגישה תצהיר עדותה הראשית וכי בקשותיו של הנתבע, אשר הוגשו באיחור,  מטרתן לגרום לעיכוב ולסרבול ההליך המשפטי.

6.            המשיבה אף טענה כי ביום 2/5/12 פנה אליה ב"כ המבקש בדרישה לגילוי מסמכים ספציפיים וכי עוד באותו היום, למרות שהמסמכים אינם רלוונטיים, שלחה אליו לפנים משורת הדין באמצעות שליח את כל הדו"חות הכספיים המבוקרים והנהלת החשבונות שברשותה.

7.            ביום 6/5/12 הוריתי כי הצדדים יקבעו מועד מוסכם כדי לצלם את החומר המצוי בידי המשיבה - החומר שהתבקש במסגרת הליך גילוי המסמכים. לטענת המשיבה, ממועד זה מנוע המבקש מלבוא בדרישות שאמורות היו להיות מועלות בישיבת קד"מ. ביום 13/5/12, המועד המוסכם שנקבע על ידי הצדדים לצילום החומר, בחר המבקש לצלם מספר מסמכים בודדים מועט מתוך ארגז המסמכים שהובא על ידי נציג המשיבה, וביום 23/5/12 דרש מסמכים חדשים שלא נדרשו  קודם לכן, כל זאת בעודו מטעה את בית המשפט כאילו המכתב השני הינו תזכורת לדרישה שנשלחה בעבר.

8.            המבקש השיב לתגובה וטען כי המשיבה לא העמידה לרשותו את כל המסמכים המצויים בידיה, אלא רק פנקסי תקבולים וארגזי מסמכים שלא היו רלוונטיים לבקשתו.

9.            עיינתי בבקשה ובנספחיה, בתשובות לה ובכתבי הטענות. אכן, תצהירי המשיבה הוגשו זה מכבר. לטענת המבקש קיבל רק  "פנקסי תקבולים..." ככל שכוונתו היא לפנקסי קבלות אותם ביקש, אזי לכאורה התמלאו 3 הדרישות הראשונות - ומכל מקום לא הובן אחרת מטענותיו. באשר לדרישה הרביעית, תדפיסי חשבון הבנק, נכתב בתשובת המבקש לתגובה (ס' 23 לתשובה) כי: " דפי בנקים לתקופה הרלוונטית...הינם רלוונטיים לצורך ביסוס טענתו של המבקש כי לא כל כספי התרומות שבגינם יש ברשות המשיבה קבלות אכן הופקדו בחשבון העמותה".

10.          לטעמי, נימוק זה אין בו בכדי לסייע למבקש, שכן, גם אם תוכח טענתו לפיה לא כל כספי התרומות הופקדו בחשבון הבנק, אין בכך בכדי לנקותו או בכדי לסייע להגנתו, במובן הזה שאין מחלוקת בין הצדדים כי חסרים כספים, אלא מי אחראי לכך. לטעמי, המחשה של היעדר התאמה בין דפי החשבון לבין הקבלות, אין בה בכדי להצביע על מעילה ועל העומד מאחוריה. אשר על כן דרישה זו נדחית.

11.          זה המקום להעיר כי יש לשים קץ להשלמת הליכים מקדמיים ואין לגרור אותם, אין בכוונתי להתייחס למכתב הדרישה האחר שנשלח ביום 23/5/12 הבא להוסיף על מכתב הדרישה מיום 2/5/12 - ולטעמי - כגרסת המשיבה - בחוסר תו"ל.

.12          בתקנה 120(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 נקבע כי בית המשפט לא יתן צו למסירת שאלון או לגילוי מסמכים או לעיון במסמכים, אלא אם כן היה סבור שיש צורך בכך כדי לאפשר דיון הוגן או כדי לחסוך הוצאות.